הגיגים כתובים שלי

תיבת אוצר

אמא, מה קיבלתי פה, מה זה הדבר?

זו, ילד שלי, תיבת אוצר.

אמא את כזו מצחיקה,תיבת אוצר?

היא לגמרי ריקה...

נכון, משום שזה התפקיד שלך למלא אותה בכל טוב, כל מה שיקר לליבך,

מה שתחליט שהוא אוצר עבורך.

 

מה...למשל הנוצה שמצאתי על המדרכה?

בהחלט, זו נוצה מיוחדת במינה.

והאבן שאספתי בדרך לגן?

גם היא כמובן.

ומה עם גרעין התמר?

רעיון נהדר!

וחתיכת הפלסטלינה הירוקה?

גם היא מוזמנת לתיבה.

 

אמא תראי עכשיו התיבה כמעט מלאה!

אפשר לרוקן ולהתחיל מהתחלה?

בוודאי.

אבל... אולי נגמר ודי?

העולם, ילד שלי, מלא אוצרות,

צריך רק לפקוח את העיניים ולראות.

ואם תשים לב שכל דבר סביב הוא אוצר, הוא מתנה,

הרי שתיבת האוצר שלך לעולם תהיה מלאה.

ו... הי, לאן אתה רץ כל כך מהר?

אמא, נזכרתי שיש ערימת אוצרות, מתחת לעץ התות בחצר!

פסח למחשבה: חופשי זה לגמרי...עניין של החלטה

יש מי שירגיש חופשי בתוך מסגרת וגבולות,

ומי שירגיש חופשי רק אם יתנו לו לבעוט.

יש מי שחופש עבורו זה חוף לבן, קוקוס וגלים,

ומי, שחופש אצלו זו עיר סואנת מלאה רעשים.

אחד ירגיש חופש אמיתי כשהוא מוקף אנשים,

ואחד ירגיש חופש כשהוא נחבא אל הכלים.

יש מי שחש את החופש בזמן שִגרה,

ומי שמרגיש חופש רק כשהוא שובר אותה.

אחדים ירגישו חופש בתנועה ועשייה,

ואחרים יחושו חופש במנוחה מלאה.

 

אז לכבוד חג החירות נאחל,

שכל אחד ימצא את החופש לו הוא מייחל.

שנרגיש חופשיים להיות עצמנו מתוך בחירה,

כי חופשי זה לגמרי עניין של החלטה.

 

חג חופשי ושמח לכולנו.

רונה.

ברוכה הבאה לך שבת מנוחה

ברוכה הבאה שבת מנוחה.

הרשי לנו להניח לרצף החיים ולנשום לרווחה.

לעצור לרגע, להביט על השבוע שעבר,

להבין אם בשבוע הבא נשנה או נעשה את אותו הדבר.

אפשרי לנו, שבת יקרה,

להניח למחשבות לרווח מעט את התודעה.

להוריד הילוך לרגע מהשגרה.

עם שקיעת השמש מתחילה זריחת הנשמה,

וכעת עם בואך הרשי לנו לקחת נשימה עמוקה.

לפנות מקום בלב, להרגיש אם הוא אוהב ואולי דואב...

הרשי לנו שבת מבורכת,

להתרענן, לחזור ואולי דווקא ללכת.

אפשרי לנו את המרחב לבחון את הפנים ואת מה שמסביבנו,

לתת למען אחרים ואולי רק לעצמנו...

ברוכה הבה שבת יקרה,

הנה אנו נרגעים ולוקחים נשימה עמוקה.

עוצרים לרגע ממרוץ החיים,

מתרוקנים כך שנוכל לשוב ולמלא את המצברים.

תודה לך שבת,

שאחרי שישה ימים הנה את פה, הנה הגעת.

שנה טובה נשית במיוחד

שנה טובה מתוקה ומוצלחת,

 

שתדעי הרבה שלווה בריאות ונחת.

קצת אקשן שיהיה בשביל המורַל,

ולא יזיק אם ישחק גם המזל.

מה שתרצי שיתגשם תמיד,

שתדעי להפסיק וגם להתמיד.

שתלמדי ליהנות מיד המקרֶה,

ובאותה המידה גם מתוך מעשֶה.

שתהיי מוקפת אהבה וחום,

שתלמדי מהעבר ותחיי את היום.

ואם בעתיד יש אי וודאות,

שתדעי לקבל אותה בהמון סבלנות.

שתמצאי את השמש בימים שגשום,

ואל תתביישי להיעזר קצת בחמסה ושום.

שתסמכי על מה שקיים בתוכך,

ותמצאי את האהבה הכי חשובה – לעצמך!

שתגלי את האמת שלך שבה את מאמינה,

ותלכי איתה עד הסוף בהמון גאווה.

שתיהני מהדברים החשובים באמת בחיים:

נעליים במבצע ותיק בצבעים תואמים…

ותזכרי שלא חשוב מה אומרים כולם-

את, אחת ויחידה הכי מיוחדת בעולם!

 

שנה טובה,

רונה אורון. 

היום אסלח לעצמי

היום, אסלח לעצמי,

על היותי כמו כולם – אנושי.

על מילים מיותרות שאמרתי,

על משימות שלא סיימתי.

על רגעים בהם לא חשבתי על טובת הגוף,

על מפגשים בהם הייתי, אפוף, שפוף, חצוף.

אסלח לעצמי היום, על מה שהיה אתמול,

כשהבטן אמרה ימינה ואני פניתי לִשמאל.

אסלח על תודה ששכחתי לומר,

ועל שבִקַשת עזרתי ואמרתי אולי מחר…

אסלח על שלעיתים משתלטת עלי העצלות,

ועל כך שלא תמיד מתחשק לי להתנהל בִיעילות.

אסלח על ששוב נפלתי להרגלים ישנים,

ואח"כ גם כעסתי והעמדתי את עצמי לדין.

על כך שלפעמים מתחשק לי להיות עמוק במחילה,

ולהרגיש עצבות, קושי, ואולי חולשה.

אסלח לעצמי שגם ההפך קורה לפעמים,

כשמתחשק לי להיות מוחצן, ולגמרי לא תמים.

ושפתאום אני אופטימי חסר תקנה,

ולעיתים מתאכזב ונשאר רק עם הציפייה…

סליחה שלא עמדתי ביעדים ומטרות,

עצמתי עיניים ועיגלתי פינות.

אסלח לעצמי על שלא הצלחתי להשתנות מקצה לקצה,

ושהעולם לפעמים נראה לי מסובך וקשה.

אסלח שגם השנה טרם הגעתי "להארה"

ולא הכל מובן לי ולעיתים אני זקוק לעזרה.

אסלח על שלא הצלחתי לתקן את העולם מסביב,

ושלא תמיד הצלחתי להיות חייכן ואדיב.

אסלח לעצמי שלפעמים אני מעדיף לשכוח, לא לטרוח, קצת למרוח ואולי בכלל לברוח.

ובעיקר אסלח לעצמי על שלפעמים אני לא מצליח בכלל לסלוח…

 

סימנים לקיץ ישראלי

כשמשקפי השמש יורדים סופית מהקודקוד לאף,

וכולם מסביב מנפנפים בכל עיתון, ספר, או דף.

כשהילדים בחוץ מתחילים להתרוצץ יחפים

ואחריהם שובל של הורים מודאגים, "אבל יכאב לך, יש שם קוצים!"

כשכולם בחוץ אומרים ביאוש ולא פעם אחת,

"חום כזה אני לא זוכר, עוד מימי המנדט"!

כשבתחזית דבר לא משתנה ואותו משפט חוזר,

מחר יהיה (כמה מפתיע!?)…….חם יותר!

כשכפכפי האצבע חוזרים להיות המילה האחרונה,

כשכל בני ישראל מתרוצצים מחתונה לחתונה.

כשטכנאי המזגן הופך להיות מצרך נדיר,

ויש געגוע למשב רוח קריר.

כשכולם מסתובבים אדומי עורף,

ומפטירים אחד לשני: "נו מתי כבר חורף?!"

אז זה ברור שהקיץ הגיע,

ובין אובך לחמסין יש גם כחול ברקיע.

ואבטיח מופיע בכל תפריט ומסעדה,

ובים אין מקום ויש רשימת המתנה.

כשיש אנרגיה חדשה באוויר,

ויש יותר חשק לצאת, לעשות וגם לכתוב שיר….

אז יודעים, שבמיוחד בשבילך וגם בשבילי,

הגיע סוף סוף הקיץ הישראלי.

מערכון - יום הולדת 70 לסבתא

לסבתא הכי עסוקה במדינה- מוקדש לך עם המון אהבה:

 

נכדה- היי סבתא, אנחנו רוצים לקפוץ בראשון לביקור

סבתא- אההה. ראשון, מצטערת אני בחוג ציור

נכדה- אז אפשר גם בשני, אנחנו פנויים.

סבתא - שני.... זה היום של הבריד'ג והפעם מארחים.

נכדה - טוב אז שלישי... פעמיים כי טוב?

סבתא- את מתכוונת לשלישי הקרוב? בודקת ביומן... לא, לא טוב.

נכדה- טוב אז רביעי, סגרנו. אנחנו באים.

סבתא- אההה, ברביעי קבעתי עם שולי בקניון, פשוט יש המון מבצעים.

נכדה- טוב סבתא די, חמישי אני לא מוותרת!

סבתא- אבל חמישי זה נופל על חוג כתיבה יוצרת...

נכדה- את יודעת מה? אנחנו מגיעים בסופ"ש, לא נורא אז נבטל את הטיול...

סבתא- סופ"ש הקרוב? מצטערת אני עם סבא בחו"ל.

נכדה- טוב אז סופ"ש הבא, אני שולחת הודעה לשאר הנכדים.

סבתא- תראי, סופ"ש הבא אנחנו שוב בחו"ל...

נכדה- מה??

סבתא- ...עם החברים...

נכדה - אז נעבור שבוע..

סבתא- מצטערת אני בדיוק מנחה אירוע.

נכדה- אז עוד שלושה שבועות,

בטוח אין לך תוכניות.

סבתא- בוא נראה...שבוע הבא.. אנחנו בצימר... ברמות...

נכדה- נו סבתא באמת! את זוכרת שאת בפנסיה לפעמים?

סבתא- תראי, אפשר לקבוע לשלושה במרץ.

נכדה- שלושה במרץ? אבל סבתא זה עוד שמונה חודשים!!

סבתא- התכוונתי למרץ 2090!!

 
 
 
 
 
 
 
רונה אורון | במה - מרחב לנשמה

 נייד - 052-3739798  |  דוא"ל - ronaoron10@gmail.com

 
  • Facebook Social Icon
whatsapp-symbol-icon-logo-vector.png